“ציוני על” או “ציוני אבל”?

“ציוני על” הוא מי שמבין שהפתרון היחיד לשאלת העם היהודי הוא בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. זה ככה פשוט. הוא יודע שהארץ הזו היא שלו מתוקף זכותו ההיסטורית, הוא יודע שהבעיה היהודית עדיין קיימת, שהאנטישמיות משגשגת ולכן גם הפיתרון הציוני בעינו עומד – בדיוק כפי שהיה במי הרצל, ז’בוטינסקי ובן-גוריון.

לא. משום שהציונות היא פתרון הוליסטי, כלומר מעניקה פתרון מקיף, לבעיית היהודים. זה Take it or leave it. למשל, אם אדם סבור שהוא יכול להחזיק בפתרון הציוני אך בו בזמן לקיים את ישראל כ”מדינת כל אזרחיה” הרי שהדבר בלתי אפשרי, משום שהגדרתה הציונית של מדינת ישראל היא בית לאומי לעם היהודי, כלומר מדינת לאום יהודית – ולכן לא תוכל לאפשר שאיפות לאומיות מחוץ לאלו של הלאום היהודי. גם ויתור לעם אחר על שטחי מדינה, במיוחד כאלו שהויתור עליהם יסכן את הבית הלאומי היהודי, סותרים במהותם את הציונות וכן הלאה.

אנחנו לא קובעים. מי שקבע הם הרצל, פינסקר, בוגרשוב, ז’בוטינסקי, בן גוריון, ועוד הרבה שמות של רחובות בערים ברחבי הארץ. איש מהם לא חשב להוריד מרשימת המשימות של הציונות את ההתיישבות, את העליה, את ההגנה על המולדת, את החינוך לציונות, ואת כיבוש הארץ. כן, כיבוש הארץ. איש מהם לא חשב לשנות את ההמנון ואת הדגל, או חרט על דגלו להקים עם אחר ולתת לו את מולדתו ההיסטורית של העם היהודי. אנחנו רק מחזירים אותך לעמוד מול רשימת היעדים המקורית ולתת לך להחליט אם אתה עדיין עומד בה.

ברוכים הבאים לעולם הצדק. האם אתם סבורים שהצדק הוא המנחה את מתנגדי הציונות? הרשו לנו לגלות לכם שלא. למתנגדי הציונות יש מניעים רבים וכולם, תאמינו או לא, מבוססי אנטישמיות. בימי קדם, כשהדת שיחקה תפקיד, היתה האנטישמיות דתית. עם עליית המדע, עברה האנטישמיות ל”תיאורית גזע”. כיום שהעולם מדבר על “צדק”, מתרכזים מאמצי האנטישמיות ב”ביקורת על ישראל”. ישראל היא מדינת אפרטהייד קולוניאליסטית וככזו רחוקה מן הצדק. כך שכלל הדיון על הצדק מקורו בחטא ואין לעוסקים בו שום עניין בפתרון של צדק – ודאי שלא לערבים התובעים את כלל שטחה של מדינת ישראל בדרך זו או אחרת.

לצד האמונה השלמה של “ציוני העל” בצדקת דרכו, הוא מסוגל להסתכל בצורה פרגמטית על האתגרים ועל המורכבויות אתם מתמודדים עם ומדינת ישראל, כולל על הסכסוך הישראלי – פלשתיני. הגישה שלו לפתרון אינה מחייבת את נטישת ערכיו, גם לא את ההתכחשות ללאום שלו. בסדר העדיפויות של ציוני העל נמצאת קודם כל המחוייבות לביטחון ארצו ולהמשך מורשתו ורק אחר כך לפתרון ולפשרה עם שכניו – בדיוק כפי שהתקיים בהסכמי אברהם ובהסכמים אחרים. “ציוני על” אמיתי קודם כל אוהב את עם ישראל, מסורת ישראל ומדינת ישראל. גם אם יש לו ביקורת עליהם – היא נעשית מבסיס אוהב ואוהד ולא מתוך שנאה עצמית והתבטלות.

לא על עקרונות הציונות, משום שמדובר במדרון חלקלק. בגלל שגרעין המאבק הוא על צדקת הדרך, ברגע שנוצר ולו סדק קטן, כלל הרעיון השלם כולו מתפורר. לא לחינם ניתן לפגוש רבים שהתחילו בויתור על עניינים לכאורה קטנים, סמלים למשל. במקרים הללו ניתן לראות היכן מתחילים וחזקה, כפי שנוכחנו, שהעסק יתפורר בהמשך ויגיע מהר מאוד לפוסט ציונות ולשנאת ישראל.